יומנה של מתווכת

את הדירה המקסימה הזו גייסתי לשיווק בלעדי בתאריך 5.10.23.
יומיים לפני השבת הארורה ההיא.

במשך חודש לא עבדנו בכלל. למי היה ראש לדירות , לנכסים, לשיווק , לפרסום….היינו בהלם, בטראומה. אחרי חודש התחלנו לחזור לפעילות שגרתית, לא מרוכזים, לא מפוקסים, ובעיקר עצובים ומודאגים מאוד. אבל…התחייבתי למוכרים המקסימים שאעשה הכל כדי למכור את הדירה שלהם, ואני אוהבת לעמוד בהתחייבויות שלי.

נותרו עוד חודשיים לתום הבלעדיות שלי ועבדתי מאוד מאוד קשה, הראיתי את הדירה לעשרות אנשים, שיווקתי ופרסמתי בלי סוף. הגיעו הצעות נמוכות והמוכרים לא היו מוכנים להוריד במחיר. הסתיימה הבלעדיות!! המוכרים היו מאוד נחמדים, הביעו את הערכתם לעבודה שהקדשתי אבל ביקשו לפרסם את הדירה למכירה בעצמם ובאמצעות מתווכים נוספים.

שחררתי…. המלחמה הזו גרמה לנו לקחת הכל בפרופורציות….התעוררנו כל בוקר למשפט "הותרו לפרסום…" אז דירה שלא הצלחתי למכור זה ממש בקטנה.

אני מאוד מאמינה במשפט – מה ששלי שלי. אין מה להילחץ
ואכן….גם כשכבר אין לי בלעדיות, גם עם מתווכים נוספים שמפרסמים אותה….הגיע קונה מדויק לדירה (הביאה אותו קולגה יקרה), התאהב…ובום – יש לנו עסקה. הקונה הגיע בזמן הפנדלים, כשכבר לא היתה לי שליטה על שיווק ופרסום הדירה, אבל הוא היה כל כך מדויק, וזה היה שלי !!!

אין מתוק מלסיים את המסע המשותף שלו בזמן הפנדלים….
וכן, מה ששלי שלי והוא יגיע אלי בדרכים שונות ומשונות, אבל בזמן ובמקום הנכון.